אייל מכבי
____________________________________________________
מי לא מכיר את מחברת הרעיונות הזאת במגירה. היא כבר שנים שוכבת שם, לפעמים כבר עם שכבת אבק מכובדת. מדיי פעם אנחנו מעדכנים בה עוד משהו. את ה’שיגעון’ האחרון. צוחקים על דברים שחשבנו עליהם, מתבאסים על הרעיון שהצליח – רק למישהו אחר. וממשיכים הלאה. לעוד יום בעבודה.
סך הכל מבחינה סטטיסטית 85 אחוז מהאנשים לא ‘מתים’ על העבודה שלהם(לפי סקר של מכון גאלופ 2017), ה 15 אחוז האחרים – ששש… לא נפריע להם, יש להם דו”ח חשוב לשלוח 🙂
יום ועוד יום, שנה, שנתיים, עשור. הזמן חולף מהר.
אנשים מבלים בממוצע בעבודה שלהם 33% מסך חייהם, עוד 33% מהם בשינה והשאר – לשטוף כלים, חוג יוגה ונטפליקס. זה מלא זמן 33%.
אז מה עושה מי שהוא מאותם 85%, שגם לו די משעמם (כמה אפשר לגלול בפייסבוק..) והיה רוצה משהו אחר, אבל אין לו מושג מה או איך ומאיפה מתחילים?
שימוש חכם בזמן
קודם כל, להבין שאתם לא לבד. המון אנשים נמצאים במצב הזה, זו אחת המחלות החברתיות שלא מדברים עליהן. אנשים מבזבזים מלא זמן בעבודה שלא מעניינת אותם.
כמובן שפרנסה זה חשוב ואין לזלזל בזה, אבל מה אם באותו זמן שאותם אנשים מקדישים לעבודה ופרנסה, הם היו יכולים לעשות שימוש חכם יותר? כזה שגם יפיק הנאה, משמעות, סיפוק, כיף, זרימה, יצירתיות ועוד הרבה דברים טובים תוך כדי?
דבר שני שהייתי מציע הוא להתחיל להקדיש זמן, בלי לחץ, לבניית נתיב חדש.
התחלה מינימלית תהיה לשים שעה קבועה בשבוע בו אתם מקדישים קודם כל לחשיבה – מה הייתם רוצים לעשות אם הייתם יכולים לעשות כל דבר. קריירה שניה, שלישית, רביעית – אפשר בכל גיל ובכל מצב.
ממפוטר ליזם
ניקח למשל את עמי, בוגר תכנית שלנו לגילאי 45+, שפוטר מתחום ההייטק בגיל 50 ומצא את עצמו משועמם בבית. עמי התחיל לשאול את אותם שאלות וגילה שהיכולת שלו לבנות דברים חדשים זה מה שהוא אוהב ובא לו לבנות משהו טכנולוגי משלו. קרה והקורונה פרצה ופתאום נדלקה לו הנורה מעל הראש – אני אבנה מכשיר ידני שעוזר לחטא משטחים ציבוריים כמו ידיות כניסה לשירותים ציבוריים וכו’. מאותו רגע התחילה שרשרת התרחשויות מעניינת. הוא סיפר את הרעיון לחבר, שבמקרה הכיר חבר שזה מה שהוא גם היה רצה לפתח – הוא הביא חבר שלישי ופתאום יש צוות. הם בנו תכנית והתחילו לעבוד. המכשיר בתהליכי פיתוח מתקדמים ומקבל חסות מהמדען הראשי וגופים נוספים.
דבר שלישי, אחרי שהקדשנו זמן למצוא את הדבר הזה, מה שמתחבר לסיפור של עמי – טוב להתחיל לדבר על הכיוון החדש עם אנשים. להתעניין בו, לחקור, לשאול, לקרוא. להתחבר לעוד אנשים, לקהילה, לאנשי מקצוע בתחום. להבין את השדה החדש.
דבר רביעי והכי חשוב – פעולה. בלעדיה הכל נשאר במחברת הרעיונות. ובמיוחד לשלב הזה פיתחנו כלי פשוט ועוצמתי – ‘הצעד הבא’ – The next step.
הצעד הבא
המתודלוגייה הזאת מאוד פשוטה. קבעתם כיוון, כללי או מוגדר, תכננתם פחות או יותר את הדרך ועכשיו אתם רוצים להתחיל לזוז. מה שמאיים הרבה פעמים על אנשים בתחילת הדרך היזמית שלהם זו כמות המשימות או – ‘איך אני הולך לטפס על ההר הזה’, רק לראות אותו מלמטה זה גורם לנו לחזור למיטה למרתון חוזר של העונה האחרונה של משחקי הכס.
מתודת הצעד הבא אומרת – כל מה שאתה צריך לדעת זה מה הכיוון הכללי שאתה הולך, ומה הצעד הבא שלך. כל הרעש מסביב -תשקיט אותו ותתרכז רק במשימה הנוכחית. זה מייצר שקט, זה מייצר תנועה. משימה קטנה, אחריה עוד אחת ועוד אחת – כבר יש הליכה בדרך. במקום לתת ביס אחד לכל המנה, לפרק אותה לחלקים ולהתרכז בחלק אחד בכל פעם.
ניקח לדוגמה את יעל, בוגרת תכנית שלנו שפיתחה טיפות שעוזרות לטשטש ריח לא טוב של כלבים. זה חתיכת פרויקט. אחרי שהקונספט שלה היה ברור, היא הגדירה כמה צעדים קדימה וכמה משימות חשובות. תיעדפה אחת מהן והיה לה ברור שהיא חייבת להיפגש עם רוקחת מקצועית קודם כל ולפני הכל. וכך קרה. הרוקחת התלהבה מהרעיון ונכנסה שותפה עם יעל. יש פה כבר צוות.
כל צעד פותח לנו עולם אפשרויות חדש שלא היה זמין בנקודת A. וזו החוכמה של המתודה הזאת. לפעול ולהגיב תוך כדי ההליכה ובהתאם למה שנפתח.
‘הצעד הבא’ יכול לשמש אותנו בכל דבר שאנחנו רוצים ליצור או להתחיל. מהרגלים חדשים עד יזמות.
אז אם בא לכם להתנסות – קו דף נייר ריק, תכתבו בו נקודה A איפה אתם נמצאים ונקודת סיום – משהו מבוקש שאתם רוצים להשיג או ליצור, תכתבו את הצעדים הכלליים שנראים לכם הגיוניים. ותבדקו – מה הצעד הראשון שצריך לעשות? מהי הפעולה שבלעדיה כל יתר הצעדים לא יוכלו להתקיים?
עכשיו – בצעו. אח”כ חזרו עם מה שגיליתם ושאלו את השאלה שוב – מה הצעד הבא שצריך להיעשות. ככה – צעד אחר צעד – נוצרים הדברים המדהימים ביותר. ככה נוצרת דרך.
דברו איתנו: