ארבעת שלבי היזמות

אייל מכבי

____________________________________________________

 

כל יזם התחיל מתישהו. היתה נקודה ברורה בזמן שאפשר להצביע עליה ולהגיד – מפה יצאתם לדרך יזמית. אצל חלק זה כשהם התפטרו מהעבודה, אצל חלק כשהפסיקו לעבוד בעסק המשפחתי ואצל חלק, זה עוד רגע קורה.

יזמות בפשטות זו היכולת לדמיין משהו, לתכנן אותו ולהוציא אותו לפועל.

אפשר לבנות בית על העץ לילד שלכם או לתכנן אירוע חברתי על הים.

אלו יזמויות פשוטות יחסית לביצוע בדרך כלל.

כשאנחנו מדברים על יזמות עסקית, רצוי לבדוק עוד שלל דברים ויש תהליך שלם שצריך לעבור לפני שפועלים, כמו – וולידציה של הרעיון שלכם, שהוא באמת עונה על צורך ברור ושיש לקוחות שיסכימו לשלם על הפיתרון הזה (כמו שאמר פעם יזם וותיק – “מדפי האפליקציות עמוסות במוצרים שאף אחד אף פעם לא ישתמש בהן”), שיש לכם את הכישורים להפעיל או להוביל את המיזם ורצון.

ארבעת שלבי היזמות לפניכם באים לעזרתכם כדי לעשות לכם סדר בראש ולהימנע מטעויות מבעוד מועד והם נכונים ליזמות מכל סוג, בדגש על יזמות מאורגנת לטווח ארוך – חלימה, תכנון, ביצוע, שיפור.

במקור שלבים אלו הוצגו בשיטת Dragon dreaming שייסד ג’ון קרופט ואנחנו עשינו להם שינויים והתאמות קלים מתוך העבודה שלנו עם יזמים בשנים האחרונות.

 

‘הו מה יפים הלילות הקסומים’

חלימה. הרגע המדהים הזה שאתם יושבים על הספה בבית, סוף היום, המחשבות נחות ופתאום – אאוריקה! עלה לכם רעיון.

לחלק מהאנשים זה קורה באמצע נסיעה ברכב/אופניים, חלק במקלחת או רגע לנפני השינה או ההתעוררות.

הרגע הראשון שרעיון חדש מפציע הוא רקע מתוק. עוד אין מחשבה של – איך לעשות את זה, או למה בכלל, רק מהות רעיונאית חדשה שנחתה רגע בראש שלכם.

 

אני הולך לסוע לאפריקה השנה

אני מתחיל לנגן בס.

אני הולך להקים מיזם שיעזור לאנשים.

אני הולך לכתוב על זה סדרה.

אני הולך להמציא פתרון לבעיה הזאת

 

רעיונות חדשים ממשיכים להעלות כל הזמן, הרעיונות המיוחדים הם אלה שאנחנו רוצים להמשיך איתם הלאה.

כשעולה רעיון ראשוני, במיוחד למיזם עסקי או חברתי, הוא מצריך להתחיל לגלף אותו קצת. כמו שמיכאלנג’לו סיפר על תהליך היצירה של הפסל דוויד – כל מה שהוא עשה היה לחשוף את הדמות מתוך האבן, כי היא כבר התגלמה כרעיון בראשו.

יש הרבה כלים שיכולים לעזור בפיתוח רעיון ראשוני. קודם כל צריך לברור ולסנן וההמלצה היא למצוא רעיון שמחוברים אליו. כזה שמזיז את הבפנוכו.

יש מספר שאלות שאפשר לשאול כדי להתחיל. קודם התחום של הרעיון – יש רעיונות למוצרים כימיים, יש רעיונות לעמותות חברתיות, יש רעיונות לפיתוח אפליקציה חדשה ועוד ועוד.

מה התחום שבמסגרתו אתם רוצים לפתח רעיון? מה ה’קנבס’ הרעיונאי שלכם?

אם לא יודעים, אפשר לבדוק –

על מה אתם קוראים בזמנכם הפנוי? על מה אתם אוהבים לדבר עם אנשים? איזה נושא מצית אצלכם תשוקה ורגשות שונים?

בתכניות שלנו ב Worklab אנחנו מלמדים את מתודת דלתות כניסה לפרויקט, מתודה ל Ideation – רעיונאות. אפשר לגבש רעיון דרך דלתות שונות – סיפור חיים למשל. מי שעבר משהו משמעותי בחיים ווהיה רוצה לעזור לכאלה שעוברים דבר דומה, כמו אביתר שעבר התעללות ובריונות בבית ספר ופיתח פלטפורמה להתמודדות עם הנושא במסגרות חינוכיות.

דלת נוספת היא דרך הכישורים שלנו. אם יש לנו כישורי עבודה מובהקים, הרעיון שלנו יכול לצאת משם. אחד מהבוגרים שלנו שעבד בהיי טק והיו לו ידי זהב בעבודה עם עץ – פיתח מיזם מדליק שלוקח הורים וילדים לסדנאות בנייה של משחק וויקינגי עתיק מעץ, בכלים מסורתיים, ואח”כ ביצע טורנירים בין המשפחות (יש עוד כמה דלתות שנרחיב עליהם במאמרים נוספים).

חלימה היא רגע יפה. אין פה מחוייבות לכלום, זה אתם והדימיון היצירתי שלכם בריקוד משותף. משחקים, משנים, מפנטזים.

ובעולמות הפנטזיה ממש כיף. אבל לא נרצה להישאר שם לעד.

 

כדי להניע יזמות חייבים לחבר את שאר החלקים.

 

לעמוד על הר גבוה ולתכנן את הדרך

תכנון. השלב הזה שאתם רואים את התמונה הגדולה ועכשיו צריכים לתכנן איך ליצור אותה. שלב חשוב והכרחי בתנועה היזמית. התכנון עוזר לנו לייצר חלופות ופתרונות בדרך לביצוע.

תכנון הוא הגשר בין חלימה לביצוע. אנחנו נתחיל מלשאול את השאלות הראשוניות כמו – איך אתם עומדים להוציא לפועל את הרעיון שלכם? על מה חשבתם? מה אפשרי? מה יהיה ממש מעניין? מה הדרך הרגילה? איך אתם הייתם רוצים להתקדם?

השלב הזה חשוב ואי אפשר לדלג עליו, ויחד עם זאת צריך להבין שכל תכנון הוא בסיס לשינוי כשיוצאים לשטח, אבל כן חשוב שתהיה לנו תכנית התקדמות ברורה. זה יעזור לנו למקד את האנרגיה, את העשייה שלנו ויחסוך לנו המון זמן.

תחשבו שאתם עומדים לצאת למסע מאזור אחד לשני מרחק 10 שעות הליכה. אתם יכולים פשוט לקחת תרמיל ולהתחיל לצעוד או להעלות על הר ליד, להשקיף על כל הסביבה ולגבש נתיב התקדמות.

מה יהיה יותר יעיל? כנראה האופציה השנייה. זו החשיבות של תכנון. להימנע ממה שאפשר להימנע וללכת בדרך שנראית הכי נכונה, לפחות ממה שאתם מצליחים לראות עכשיו.

יש מספר שלבים שחייבים לעבור פה – להכיר את התחום, להיפגש עם אנשים שהלכו בדרך דומה, להבין קשיים ואתגרים שעלולים לצוץ, לחשוב על פתרונות, גיבוש מודל עסקי, לוודא שיש היתכנות למוצר/שירות/כל מה שאתם מפתחים.

מפת ההתקדמות שלכם צריכה להכין אתכם לשלב הבא – ביצוע בפועל.

 

When you need to shoot, shoot – don’t talk

ביצוע. יש לכם אחלה רעיון, תכננם מתווה פעולה עכשיו הגיע הרגע לו ציפיתם – העשייה.

הרבה נמנעים ממנו, הרבה חוששים ממנו, הרבה לא יודעים איך להתחיל אותו.

אבל זהו השלב המספק ביותר, שבלעדיו נישאר לעד בממלכת פנטזיה. לחבר את הרעיון לעשייה בפועל.

השלב הזה נפתח בכתיבת תכנית עבודה שהיא נגזרת של שלב התכנון. מהר מאוד תגלו שתכניות לחוד ומציאות לחוד. פה צריך שתהיו פתוחים לגמישות, לאפשרויות פעולה חדשות ויציאה מאזור הנוחות שלכם.

הייתם בטוחים שקמפיין של חודשיים בפייסבוק יביא אנשים למיזם המעורר השראה שלכם וזה לא קרה? לא קרה כלום.זה חלק מהמשחק. בדקו – מה הכי נכון עכשיו, מה הצעד הבא  – ובצעו שוב.

בשלב הזה נכון להתייעץ עם בעלי מקצוע שונים בתחומים שאתם צריכים, לרתום עזרה של חברים, משפחה קשרים וכל מה שיש. אתם בחוץ. אתם זזים. זה מרגש, זה חשוף, זה אתם – וזה כל כך ממלא. אם אתם עוד לא מרגישים את זה, חכו עוד רגע. אל תתייאשו, זה מגיע.

תחושת הסיפוק מלפתח רעיון ולבצע אותו היא אחד הדברים הכי מעצימים. היא נותנת תחושת ערך עצמי, חיבור לקהילה, לחיים ולעצמכם.

ב Worklab אנחנו עובדים עם מתודת שפיתחנו שנקראת – הצעד הבא. היא אומרת משהו מאוד פשוט – שימו עין על הכיוון הרחוק שלכם ועין שנייה על הצעד הבא שלכם שנמצא מולכם. כל שאר המשימות – שימו בצד, תתרכזו בכל פעם במשהו אחד, עד שתרגישו חזקים יותר ותוכלו לקחת כמה משימות במקביל. וזה קורה. זה כמו מכון כושר. ככל שמתאמנים ומתנסים זה נהיה קל יותר.

 

אופטימיזציה. אופטימיזציה. אופטימיזציה

לולאת משוב. לעשות זה חשוב. אבל לעשות בלי לבדוק שזה עובד וזה נכון – יכול להוביל לבזבוז אנרגיה.

זה כמו שדה שאומרים לכם לפרוש בו בכל שורה צינור מים, ויש אלפי שורות – ותבדקו שאתם עושים את זה נכון רק אחרי שהנחתם את השורה ה 1000. זה לא חכם. כי אם טעיתם מההתחלה, אתם תאלצו לעשות עבודה כפולה – וחבל.

לולאת המשוב אומרת – בואו נתקדם צעד צעד וכל צעד נבחן שהוא באמת מקדם אותנו לכיוון הרצוי ונשפר כל הזמן בהתאם למה שהלקוחות שלנו, המשתתפים שלנו, הקהל שלנו אומר ומגיב.

ומסתבר שאם נשאל אותם – הם תמיד מגיבים. אז חשוב בלב הזה לשאול, לא להתבייש, להיות צנועים, גמישים ולשנות בהתאם.

בסוף האנשים שבשבילם אתם בונים את מה שאתם בונים יצטרכו לעבור על ה’גשר’ הזה אתם בונים וצריך לוודא שהוא טוב בטוח ונכון להם.

 

החלק של המשוב מחובר גם עם החלק של החגיגה. חשוב לחגוג סיומי שלבים, נקודות אור קטנות בתהליך, הישגים וכל מה שמרגיש מתאים. האנשים שאנחנו עובדים איתם, השותפים, הלקוחות – כולם חלק ממעגל ההצלחה וכיף לשתף את כולם בנעשה.

 

 

******************

ארבעת השלבים הבסיסיים של יזמות מאוד פשוטים – וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו שיש להתעמק בו, להבין אותו ולהפוך למומחים בו.

לאט לאט זה יכול להפוך למשהו כיף כמו משחק ילדים. והרי זה אחד התגמולים הכי טובים ביזמות – הכיף והסיפוק בבניית דברים חדשים.

 

 

 

תתעוררו – עולם העבודה החדש כבר פה

אייל מכבי

____________________________________________________

מושג שעד לפני שנה-שנתיים הרגיש כמו משהו עתידני ולא קשור אלינו, תופס יותר ויותר תאוצה בעולם.  המציאות חזקה מכל תרחיש. הנה מספר מגמות שניתן לזהות בשוק העבודה.

בארה”ב נכון ל 2020 43% מסך כל העובדים הם פרילנסרים ובבריטניה הנתון הזה מגיע ל 50%. שוק הפרילנס תרם לכלכלת ארה”ב באזור טריליון דולר (!) בשנה האחרונה. עד 2027 מומחים מעריכים כי רוב השוק האמריקאי יעבוד במתכונת פרילנס.

פרילנסרים למי שלא מכיר את ההגדרה – הם כאלה שיש להם תיק במס הכנסה, הם עוסק קטן-בינוני והם עובדים שלא מקבלים שכר מסודר עם הפרשות מסודרות ממעסיק אחד.

מרחבים דיגיטליים יעודיים לפרילנסרים קמים ומתפתחים כמו  Freelance.com שלה יש 31 מיליון משתמשים רשומים, Fiverr שלה יש 7 מיליון משתמשים רשומים,  Upwork שלה 17 מיליון משתמשים רשומים ועוד רבים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם ונראה שחלק גדול מהם מצליחים.

הקורונה נתנה דחיפה חזקה לתחומים הדיגיטליים ועבודה מהבית. אנשים ראו שהם יכולים להגיע להספקים מרשימים גם בלי לעמוד שעה בפקקים כל בוקר.

 

חיבור והשפעה

ארגונים גדולים ומכובדים (כמו גוגל למשל) מדווחים על קושי בהשארת עובדים איכותיים ועל כך שבני דור ה Y (אוטוטו כבר דור ה Z) מחפשים מרכיבים נוספים בעבודה, ממה שחיפשו קודמיהם בתחומים שונים והם פשוט לא נשארים במקומות שלא יודעים לספק את אותם מרכיבים, לא משנה רמת התנאים שמוצעים להם. חשוב להם להתחבר למה שהם עושים, חשובים להם נושאי איכות סביבה ואחריות תאגידית ומוסריות של תהליך הייצור. חשוב להם שיכבדו את דעתם ואת מה שיש להם להגיד, הם רוצים להשפיע, להיות חלק, לראות את האימפקט שלהם ולא רק ללחוץ אנטר אנטר אנטר כל היום.

אוטומציה

מילה שהפכה למטבע לשון נפוץ, אם מסתכלים מה יש מאחוריה – ייעול תהליכים והכנסה של רובוטיקה ואמצעים אוטומטיים למקומות ותפקידים שפעם דרשו מגע יד אדם. מעניין אם יש עוד מישהו מתגעגע לעמוד על פס ייצור משבע בבוקר ועד הערב… כמובן שיש עוד כאלה שעושים את זה, אבל זאת מגמה ברורה שמעצבת את שוק העבודה החדש.

 

גלובליזציה

העולם הפך לכפר אחד ללא גבולות והאינטרנט הוא האחראי המרכזי. כל אחד, בכל גיל, עם סמארטפון או מחשב אישי יכול לתקשר עם כל אחד (כמעט), למכור כל דבר, להתחבר למי שהוא רוצה – וזה חתיכת דבר. אפשר לראות מה כולם עושים דרך פרופיל הלינקדין-פייסבוק-אינסטגרם שלהם. זה כאילו הוסרה מעטפת חשאיות סביב העולם ופתאום הכל פתוח, נגיש, זמין. אם הוא יכול – למה לא אני? אם ככה הם עושים שם – אולי זה גם יעבוד אצלנו. עולם של הזדמנויות, אופקים חדשים וחיבורים יצירתיים.

 

אלה חלק מהגורמים העיקריים שמצטרפים כדי לעצב את עולם העבודה החדש. הוא דיגיטלי, הוא מהיר, הוא דינמי והוא פה להישאר, לכן כדאי להכיר אותו להסתגל אליו.

אחד האלמנטים המרכזיים בעולם העבודה החדש הוא הוא הפרו אקטיביות. לא לחכות שיעשו בשבילך, אלא לקום ולבצע. תחת זה נכנסת הגדרת היזמות.

יזמות מבחינתנו ב Worklab זה מושג שדורש ריענון ועדכון. יזם זה לא רק ההוא שבונה מגדל בעיר או ההוא שהביא את פאוור ריינג’רס לארץ. גם. ברור. אבל לא רק. יזמות זו היכולת לדמיין, לתכנן ולהוציא לפועל כל סוג רעיון. גם דודה שלכם שמפיקה ארוחת חג בראש השנה פועלת על בסיס אלמנטים של יזמות. עלה לה בראש חזון מסוים, היא דמיינה אותו, תכננה על מחברת וחילקה משימות וביצעה. מה שקורה אצל הרבה שברגע שנכנסים נושאי ‘ביזנס’ וכסף – הם מתכווצים. וחבל. יזמות כמקור פרנסה ועשייה זה אחד הדברים הכי מספקים ומתגמלים שיש.

העולם החדש שנפתח מזמין כל אחד מאיתנו קודם כל לבדוק מה הוא רוצה. לא מה מצפים, לא מה שנכון, אלא איפה אתם הולכים להשקיע את הזמן המשמעותי שעבודה ופרנסה וקריירה תופסות בחייכם.

ניקח לדוגמה את אחד הבוגרים שלנו – אברי, שמגיל 7 רצה להיות רופא אבל משום מה זה לא קרה. זה היה מין דבר שתמיד ניקר בראש שלו, אבל ברגע שהוא ניגש לביצוע זה לא החזיק מספיק מים, אנרגיה ומוטיבציה. זו היתה הקלה גדולה בשבילו כשהבין שזה לא מה שהוא באמת רוצה. ומצא חלומות אחרים שבאים מתוך הקישקעס שלו. הוא בנה מיזם שעוזר לחבר בין חולים לכאלה שעברו את זה בעצמם כדי לקבל תמיכה ועזרה.

יזמות יכולה להיות גם בתוך הארגון

גם אם אתם עובדים בארגון רגיל וממש לא בא לכם לעזוב אותו, יש הרבה מה לעשות. יזמות פנים ארגונית זו דרך בטוחה יחסית להתחיל להשתפשף. אתם עובדים בתפקיד מסוים, בטח כבר רכשתם בו קצת מיומנות, אתם יכולים לזהות מה עובד טוב בארגון שאתם עובדים בו, מה עובד פחות טוב. אתם רואים את המוצרים, את העובדים, את האקו-סיסטם המקומי – מפה אפשר ליצור דברים מעניינים.

בתור מי שמעסיק עובדים – אין דבר מלבב יותר מעובד שנכנס ומתחיל לדבר איתי על רעיון שעלה לו ושיכול לשדרג את החברה שלנו ולקחת אותה עוד צעד קדימה. נכון שלפעמים הרעיונות האלה דורשים ליטוש, דיוק וחיבור למציאות העסקית, ועדיין יש שם זהב – מוטיבציה של עובד לקחת משהו ולהתחיל לפתח, יחד איתנו בארגון.

יזמות עסקית, יזמות חברתית, יזמות אימפקט, יזמות מכל סוג – זו אחת היכולות הכי גדולות שיש לבני אדם ועולם העבודה החדש מזמין אות כולם ליצור דברים חדשים. תשפרו, תייעלו, תעשו את העולם מקום טוב יותר. וכן, למה שגם לא תתפרנסו ממש יפה על הדרך.

בעולם העבודה החדש תקרת השכר התנפצה. נגמרו הימים של 9-17 ו 6,000 ₪. בעולם החדש אתם בונים לעצמכם את סדר היום, אתם מגדירים עדיפויות. אתם מחליטים מה לעשות. אפשר לעבוד עם כמה חברות במקביל, אפשר לעשות כמה דברים שמבטאים יכולות שונות שלכם, אפשר לדרוש יותר מהמעסיק, ועם חשיבה נכונה – אפשר להתפרנס יפה ובפחות זמן.

יש הרבה הזדמנויות בעולם העבודה החדש וכמובן יש גם סיכונים. אנחנו ממליצים לצאת לדרך ולהיכנס לזרם הזה בצורה הדרגתית. לבדוק את המים. לשכשך קודם יד, אחר כך רגל ולאט אט להיכנס עם כל הגוף. כשיהיה מספיק ביטחון – לעזוב את הענף ולזרום. אין דבר יותר מרגש מלצאת עם משהו משלכם.


דברו איתנו:


טוק טוק טוק, מי שם? מחברת הרעיונות הישנה שלך

אייל מכבי

____________________________________________________

 

מי לא מכיר את מחברת הרעיונות הזאת במגירה. היא כבר שנים שוכבת שם, לפעמים כבר עם שכבת אבק מכובדת. מדיי פעם אנחנו מעדכנים בה עוד משהו. את ה’שיגעון’ האחרון. צוחקים על דברים שחשבנו עליהם, מתבאסים על הרעיון שהצליח – רק למישהו אחר. וממשיכים הלאה. לעוד יום בעבודה.

סך הכל מבחינה סטטיסטית 85 אחוז מהאנשים לא ‘מתים’ על העבודה שלהם(לפי סקר של מכון גאלופ 2017), ה 15 אחוז האחרים – ששש… לא נפריע להם, יש להם דו”ח חשוב לשלוח 🙂

יום ועוד יום, שנה, שנתיים, עשור. הזמן חולף מהר.

אנשים מבלים בממוצע בעבודה שלהם 33% מסך חייהם, עוד 33% מהם בשינה והשאר – לשטוף כלים, חוג יוגה ונטפליקס. זה מלא זמן 33%.

אז מה עושה מי שהוא מאותם 85%, שגם לו די משעמם (כמה אפשר לגלול בפייסבוק..) והיה רוצה משהו אחר, אבל אין לו מושג מה או איך ומאיפה מתחילים?

 

שימוש חכם בזמן

קודם כל, להבין שאתם לא לבד. המון אנשים נמצאים במצב הזה, זו אחת המחלות החברתיות שלא מדברים עליהן. אנשים מבזבזים מלא זמן בעבודה שלא מעניינת אותם.

כמובן שפרנסה זה חשוב ואין לזלזל בזה, אבל מה אם באותו זמן שאותם אנשים מקדישים לעבודה ופרנסה, הם היו יכולים לעשות שימוש חכם יותר? כזה שגם יפיק הנאה, משמעות, סיפוק, כיף, זרימה, יצירתיות ועוד הרבה דברים טובים תוך כדי?

דבר שני שהייתי מציע הוא להתחיל להקדיש זמן, בלי לחץ, לבניית נתיב חדש.

התחלה מינימלית תהיה לשים שעה קבועה בשבוע בו אתם מקדישים קודם כל לחשיבה – מה הייתם רוצים לעשות אם הייתם יכולים לעשות כל דבר. קריירה שניה, שלישית, רביעית – אפשר בכל גיל ובכל מצב.

 

ממפוטר ליזם

ניקח למשל את עמי, בוגר תכנית שלנו לגילאי 45+, שפוטר מתחום ההייטק בגיל 50 ומצא את עצמו משועמם בבית. עמי התחיל לשאול את אותם שאלות וגילה שהיכולת שלו לבנות דברים חדשים זה מה שהוא אוהב ובא לו לבנות משהו טכנולוגי משלו. קרה והקורונה פרצה ופתאום נדלקה לו הנורה מעל הראש – אני אבנה מכשיר ידני שעוזר לחטא משטחים ציבוריים כמו ידיות כניסה לשירותים ציבוריים וכו’. מאותו רגע התחילה שרשרת התרחשויות מעניינת. הוא סיפר את הרעיון לחבר, שבמקרה הכיר חבר שזה מה שהוא גם היה רצה לפתח – הוא הביא חבר שלישי ופתאום יש צוות. הם בנו תכנית והתחילו לעבוד. המכשיר בתהליכי פיתוח מתקדמים ומקבל חסות מהמדען הראשי וגופים נוספים.

דבר שלישי, אחרי שהקדשנו זמן למצוא את הדבר הזה, מה שמתחבר לסיפור של עמי – טוב להתחיל לדבר על הכיוון החדש עם אנשים. להתעניין בו, לחקור, לשאול, לקרוא. להתחבר לעוד אנשים, לקהילה, לאנשי מקצוע בתחום. להבין את השדה החדש.

דבר רביעי והכי חשוב – פעולה. בלעדיה הכל נשאר במחברת הרעיונות. ובמיוחד לשלב הזה פיתחנו כלי פשוט ועוצמתי – ‘הצעד הבא’ – The next step.

 

הצעד הבא

המתודלוגייה הזאת מאוד פשוטה. קבעתם כיוון, כללי או מוגדר, תכננתם פחות או יותר את הדרך ועכשיו אתם רוצים להתחיל לזוז. מה שמאיים הרבה פעמים על אנשים בתחילת הדרך היזמית שלהם זו כמות המשימות או – ‘איך אני הולך לטפס על ההר הזה’, רק לראות אותו מלמטה זה גורם לנו לחזור למיטה למרתון חוזר של העונה האחרונה של משחקי הכס.

מתודת הצעד הבא אומרת – כל מה שאתה צריך לדעת זה מה הכיוון הכללי שאתה הולך, ומה הצעד הבא שלך. כל הרעש מסביב -תשקיט אותו ותתרכז רק במשימה הנוכחית. זה מייצר שקט, זה מייצר תנועה. משימה קטנה, אחריה עוד אחת ועוד אחת – כבר יש הליכה בדרך. במקום לתת ביס אחד לכל המנה, לפרק אותה לחלקים ולהתרכז בחלק אחד בכל פעם.

ניקח לדוגמה את יעל, בוגרת תכנית שלנו שפיתחה טיפות שעוזרות לטשטש ריח לא טוב של כלבים. זה חתיכת פרויקט. אחרי שהקונספט שלה היה ברור, היא הגדירה כמה צעדים קדימה וכמה משימות חשובות. תיעדפה אחת מהן והיה לה ברור שהיא חייבת להיפגש עם רוקחת מקצועית קודם כל ולפני הכל. וכך קרה. הרוקחת התלהבה מהרעיון ונכנסה שותפה עם יעל. יש פה כבר צוות.

כל צעד פותח לנו עולם אפשרויות חדש שלא היה זמין בנקודת A. וזו החוכמה של המתודה הזאת. לפעול ולהגיב תוך כדי ההליכה ובהתאם למה שנפתח.

‘הצעד הבא’ יכול לשמש אותנו בכל דבר שאנחנו רוצים ליצור או להתחיל. מהרגלים חדשים עד יזמות.

אז אם בא לכם להתנסות – קו דף נייר ריק, תכתבו בו נקודה A איפה אתם נמצאים ונקודת סיום – משהו מבוקש שאתם רוצים להשיג או ליצור, תכתבו את הצעדים הכלליים שנראים לכם הגיוניים. ותבדקו – מה הצעד הראשון שצריך לעשות? מהי הפעולה שבלעדיה כל יתר הצעדים לא יוכלו להתקיים?

עכשיו – בצעו. אח”כ חזרו עם מה שגיליתם ושאלו את השאלה שוב – מה הצעד הבא שצריך להיעשות. ככה – צעד אחר צעד – נוצרים הדברים המדהימים ביותר. ככה נוצרת דרך.


דברו איתנו:


Skip to content